האם החוק מגן עליי אם איני יכול/ה להגיע לעבודה במצב חירום?
מצבי חירום ביטחוניים בישראל יוצרים מציאות מורכבת עבור עובדים ומעסיקים כאחד, ומעלים שאלות רבות בנוגע לזכויות וחובות. המסגרת המשפטית העיקרית המסדירה סוגיות אלו היא חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו–2006. חשוב להבין את העיקרון המרכזי: החוק מעניק הגנה מפני פיטורים לעובד שנעדר מעבודתו בנסיבות מוצדקות הקשורות למצב החירום, אך הוא אינו מחייב באופן אוטומטי תשלום שכר עבור ימי היעדרות אלו. סוגיית תשלום השכר מוסדרת לרוב באמצעות הסכמים קיבוציים ותקנות ייעודיות שמותקנות עבור כל אירוע חירום לגופו, כפי שנעשה במלחמת 'חרבות ברזל'.
באילו מקרים אסור למעסיק לפטר אותי בשל היעדרות בזמן מלחמה?
חוק הגנה על עובדים בשעת חירום קובע במפורש כי אסור למעסיק לפטר עובד/ת בשל היעדרות מהעבודה אם זו נבעה מהוראה של פיקוד העורף או מהכרזה על מצב מיוחד בעורף. הגנה זו נועדה להבטיח כי עובדים לא ייפגעו תעסוקתית בשל ציות להנחיות בטיחות חיוניות.
הגנה מיוחדת ניתנת להורים הנאלצים להישאר בביתם להשגיח על ילדיהם (עד גיל 14, או 21 לילדים עם צרכים מיוחדים) עקב סגירת מוסדות חינוך בהוראת פיקוד העורף, הרשות המקומית או מוסד החינוך עצמו. הגנה זו תחול בתנאי שהעובד הוא הורה יחיד (הורה עצמאי), או שבן/בת זוגו אינו נעדר מעבודתו לצורך ההשגחה, ושבמקום העבודה לא סופק סידור הולם לילדים. חשוב לציין שהגנה זו אינה חלה אם מקום העבודה של ההורה או בן/בת זוגו הוא מפעל חיוני, אלא אם נבצר מהם להשגיח על הילד.
החוק מגן גם על עובדים שפונו מבתיהם בהתאם להחלטת ממשלה. כך למשל, במהלך מלחמת "חרבות ברזל", עובדים שהתגוררו ביישובים שפונו על פי החלטת הממשלה ונעדרו מהעבודה בשל המצב הביטחוני, היו מוגנים מפני פיטורים.
בנוסף, החוק מעניק הגנה ספציפית לאנשים עם מוגבלות: אסור לפטר עובד שהוא אדם עם מוגבלות, אם ההגעה לעבודה הייתה מונעת ממנו לקיים את הנחיות פיקוד העורף בשל מוגבלותו (לדוגמה, עובד שבשל מוגבלותו אינו יכול להגיע למרחב המוגן במקום העבודה בזמן סביר). גם קרוב משפחה של אדם עם מוגבלות, שנעדר מעבודתו כדי להשגיח עליו במצב חירום, יכול להיות מוגן, בתנאים מסוימים.
יתר על כן, מדריך לעובדים בתקופת מלחמת חרבות ברזל מציין כי הגנה זו הורחבה וכוללת גם בני זוג של משרתים בכוחות הביטחון וההצלה, וכן בני משפחה של חטופים ונעדרים כתוצאה מפעולות איבה או מלחמה.
חשוב להדגיש: פיטורים שנעשו בניגוד להוראות סעיפים אלו בחוק – בטלים מעיקרם. עם זאת, היעדרות הנגרמת מ'פחד' או 'חשש' כללי, ללא הנחיה קונקרטית של פיקוד העורף המונעת הגעה לעבודה, אינה מקנה הגנה מפני פיטורים. במקרים אלו, המעסיק רשאי לנכות את ימי ההיעדרות משכר העובד או ממכסת ימי החופשה שצבר. זכרו, זכויות אלו באות להוסיף על זכויותיכם ולא לגרוע מהן. למידע נוסף אודות הגנה מפני פיטורין במצב חירום.
האם אני זכאי/ת לשכר עבור ימי היעדרות עקב המצב הביטחוני?
כאמור, החוק המגן מפני פיטורים אינו מחייב את המעסיק לשלם שכר באופן אוטומטי עבור ימי היעדרות במצב חירום. הזכאות לשכר נובעת מהסדרים ספציפיים הנקבעים לרוב לאחר תחילת מצב החירום, באמצעות תקנות ממשלתיות או הסכמים קיבוציים.
לדוגמה, במלחמת 'חרבות ברזל', נחתם הסכם קיבוצי והותקנו תקנות שקבעו מנגנון פיצוי מיוחד. ההסתדרות הכללית חתמה על הסכמים קיבוציים עם מדינת ישראל וארגון המעסיקים, שחייבו תשלום שכר לעובדים שנעדרו בעקבות החלטת פיקוד העורף. לפי מנגנון זה, עובדים שנעדרו מעבודתם בהתאם לתנאי החוק (למשל, הורים לילדים במוסדות סגורים, תושבי יישובים מפונים או עובדים באזורים שהוגדרו 'אזור מיוחד' בשל הוראות פיקוד העורף על איסור התקהלות), היו זכאים לשכר מהמעסיק. המעסיק, בתורו, קיבל שיפוי מהמדינה באמצעות מנגנוני פיצוי ייעודיים.
השכר המשולם במקרים אלו הוא בדרך כלל השכר הרגיל של העובד, ללא תוספות, אך כפוף לתקרה יומית. כך למשל, במלחמת 'חרבות ברזל' התקרה עמדה על 1,510 ש"ח ליום, והמעסיק נדרש לבצע הפרשות סוציאליות עבור שכר זה.
במצב בו מעסיק בוחר לסגור את העסק מיוזמתו, ללא הוראה של פיקוד העורף, הוא רשאי להוציא עובדים לחופשה על חשבון ימי החופשה הצבורים שלהם (ובלבד שהחופשה לא תעלה על שבעה ימים רצופים ללא התראה מוקדמת). אם לעובד אין ימי חופשה צבורים, המעסיק אינו יכול לכפות חופשה כזו ויהיה חייב לשלם לו שכר מלא עבור ימי ההיעדרות. מעסיק גם אינו רשאי לנכות ימים אלו ממכסת ימי חופשה עתידיים.
לבסוף, אם אין כל מגבלה מטעם פיקוד העורף על הגעה למקום העבודה והעובד בחר להיעדר מיוזמתו (למשל, בשל חשש אישי שאינו נובע מהנחיה רשמית), המעסיק אינו מחויב בתשלום שכר עבור ימי היעדרות אלו. במקרה כזה, המעסיק רשאי לנכות את ימי ההיעדרות משכר העובד או ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר.