חוק זכויות יוצרים 2007 התשס"ח הוא חוק חדש שנחקק בשנת 2007 וחל מאמצע שנת 2008 לערך ושינה למעשה את כל כללי המשחק המשפטיים לגבי דיני זכויות היוצרים בישראל.
החוק שינה את דרך ההגנה על יצירות מוגנות מכל הסוגים ויצר סוגי עבירות חדשות לחלוטין בתחום זכויות יוצרים.
החוק מנסה להתאים את ההגנה על יצירות מכל הסוגים להתפתחות הטכנולוגית ועושה זאת במגוון כלים, כחלק מן ההתפתחות הטכנולוגית נקבעה למשל עבירה חדשה שנקראת "העמדה לרשות הציבור" – מהות העבירה היא לקחת חומר מוגן זכות יוצרים, לאפשר לאחרים להעתיק אותו דרך הרשת, או להשתמש בו ברשת עצמה, למשל צפייה בסרט קולנוע.
העמדה יכולה להיות באתר ברשת, או על ידי אתר אחסון קבצים ממנו ייאסף החומר, אבל הפעולה מותרת רק לבעל זכות היוצרים.
החוק קובע כי הזכות ביצירה שייכת ליוצרה וניתן להעבירה רק על ידי חוזה בכתב.
מצד שני, עומדת ליוצר תמיד זכות מוסרית, שהיא הזכות לכך ששמו ייקרא כיוצר היצירה וכי לא תנוצל באופן הפוגע בשמו הטוב..
מהי למעשה הזכות המוסרית ?
זכות מוסרית היא הזכות כי שמו של היוצר יקרא על היצירה וזכות כי היצירה לא תשמש למטרות ובדרך הפוגעת ביוצר או בשמו הטוב.
למשל, צלם שמכר צילומים שבצע ולכן אין בידו זכויות יוצרים, זכאי כי שמו יצוין יחד עם פרסום הצילומים ויתר על כן הוא זכאי שהשימוש בצילומים יהא מוסדר/מוסרי והוגן כך שלא יפגע בו ובשמו הטוב ויביא לכך שעבודתו תבזה אותו.
בחוק מצוין כי על הפרת זכות יוצרים יהיה קנס של עד 100,000 ₪ כקנס מקסימאלי בלא הוכחת גובה הנזק.
ובצורה דומה נקבע על ידי החוק קנס של עד 100,000 ₪ להפרת זכות מוסרית ביצירה.
כאשר הצילום שמכר הצלם ישמש לקידום אתר נאצי למשל, הרי לצלם שמתנגד לנאציזם עלולה להיגרם עוגמת נפש רבה ובוודאי שלמרות שזכויות יוצרים אינם בידיו, יוכל לפעול בגין הזכות המוסרית שתמיד שמורה לו כדי למנוע זאת.
החוק חשוב היום, היות והתפתחות טכנולוגית שינתה את פני הרשת ואת הדרך שמידע ותכנים מופצים ברשת וחשוב להבין את סוג העבירה החדשה "העמדה לרשות הציבור" ואת מהותה של הזכות המוסרית הקיימת תמיד ליוצר.
זכות יוצרים קיימת בצילומים לפי החוק החדש לבעל הנגטיב לצילומים שנוצרו לפני תחילת החוק, מאי 2008, וזאת למשך 50 שנה אחרי פטירת בעל הזכויות.
לגבי תמונות לאחר מאי 2008 הזכות ניתנת ל-70 שנה אחרי פטירת יוצר התמונה ובעל זכויות היוצרים בה.
חשיבות רבה קיימת לכך שיוצר מכל סוג ידאג כי שמו יופיע על היצירה שיצר, היות וברירת המחדל של החוק קובעת כי רואים את בעל השם על היצירה, כיוצרה.
כאשר בחרת שלא לציין את שמך על יצירתך, וכיום יש לכך מגוון אמצעים טכנולוגיים כולל סימן מים, מילות מפתח ועוד, הרי בכך סכנת את מעמדך כבעל היצירות ואפשרת לאחר לטעון לזכות או לבעלות ביצירה שיצרת !
החוק מגדיר סדרה של פעולות המותרת רק לבעל זכות היוצרים, בינהן: העתקה, פרסום, שיגור, העמדה לציבור וכן הכנת יצירה נגזרת.
כאשר אתה לוקח עבודתו של אחר ויוצר ממנה יצירה נגזרת לכאורה כבר בכך יצרת הפרת זכות יוצרים, אולם החוק מאפשר זאת כאשר מדובר בשימוש המהווה מחקר, ביקורת, לימוד עצמי, סקירה, או ביקורת עיתונאית וכמובן בחינה על ידי מוסד חינוכי.
באמצעות איזון זר למרות לשון החוק יש מקום ומרחב די גדול ליצירתן של יצירות נגזרות תחת סעיף שימוש הוגן בחוק למטרות מוגדרות.
האינטרנט שינה את כללי המשחק גם לגבי ההתייחסות לחומר כמותר לשימוש.
חלק מן היזמים והפועלים ברשת רואים סיבה אידיאולוגית לתת חזרה לציבור תוכן בחינם והכוונה בכך לצילומים, עיצובים ויצירות טקסט.
תוכן זה מוצע לשימוש תחת רישיון שימוש מיוחד הנקרא ccc ומדבר על שימוש חופשי ביצירה לצרכי בניית יצירות נגזרות, אולם בלא הפיכתן לעניין מסחרי.
והעובדה שחומר מסוים פטור מתשלומי תמלוגים גרמה לטעות אופיינית לפיה מרבית החומר ברשת פתור מתמלוגים ולא כך העניין.
כל החומר ברשת מוגן לפי חוק כרכושו של אדם זה או אחר, והדבר העיקרי שהרשת נותנת הוא מידע.
כדי לדעת מה מותר לשימוש ובאילו תנאים, חייבים לקרוא את רישיון השימוש, אפילו אם מדובר ברישיון Conmen Us מסוג ccc ולהימנע מלעבור על התנאים ולהימנע מתביעות מיותרות.
את התמונה מסדרות חברות מסחריות המוכרות רישוי לשימוש בצילומים, או עיצובים ופועלות באופן יזום לאחר הפרות של זכויות יוצרים ולתבוע בגינן בעלי אתרים שלא מבינים כלל כי נעברה על ידם עבירה.