שני העיצומים הראשונים מכוח תיקון 13 הוטלו על איחור בדיווח, לא על הדליפה. מה החוק דורש מהטפסים, מהפיקסלים ומהספקים שלכם, וכמה עולה כל טעות.

ביולי 2026 הטילה הרשות להגנת הפרטיות את העיצום הכספי הראשון מכוח תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות: 256,000 ש"ח על קופת חולים מאוחדת. באוקטובר הגיע השני, באותו סכום בדיוק, על מנורה מבטחים ביטוח.
בשני המקרים העיצום לא הוטל על אירוע האבטחה עצמו. הוא הוטל על הזמן שעבר עד שדיווחו עליו לרשות. אצל מאוחדת עברו כחודשיים. אצל מנורה עברו כשבועיים, באירוע שנגע ל-138 מבוטחים בלבד.
זה המסר שכדאי להביא לישיבת ההנהלה הבאה. האכיפה, עד כה, מתמחרת הרגלי ניהול ולא מזל רע. הרגלי ניהול אפשר לסדר מראש, בעלות נמוכה בהרבה ממחירו של יום אחד קשה.
אני מלווה עסקים קרוב לשלושים שנה, ובעולם הדיגיטלי התמונה חוזרת על עצמה. הבעיה כמעט אף פעם לא מתחילה בהאקר. היא מתחילה בטופס לידים, בפיקסל שמישהו התקין פעם, או בספק שאיש לא חתם איתו על הסכם.
מה באמת השתנה באוגוסט 2025
תיקון 13 נכנס לתוקף ב-14.8.2025, ורוב החובות שבו היו קיימות עוד קודם. שלושה דברים השתנו באופן שמנהל צריך להכיר.
- כמעט כל נתון על לקוח הוא "מידע אישי". ההגדרה חלה על כל נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם שניתן לזהותו, כולל מזהה מקוון. טלפון בטופס, היסטוריית רכישות ומזהה של פיקסל פרסומי נכנסים לתוכה.
- האחריות היא של העסק. "בעל השליטה במאגר" הוא הארגון שקובע את מטרות השימוש במידע, לא איש המחשבים. העברת המידע לספק חיצוני לא מעבירה את האחריות.
- לחוק יש תג מחיר. הרשות מטילה עיצומים כספיים בהליך מינהלי, בלי משפט פלילי. לצדם נוסף פיצוי ללא הוכחת נזק על הפרת חובות, וההתיישנות המקוצרת של שנתיים בוטלה לגבי עילות שנוצרו אחרי 14.8.2025.
חובת רישום המאגרים אמנם צומצמה מאוד, וזו הנקודה שמבלבלת בעלי עסקים. פטור מרישום אינו פטור מיידוע, מאבטחת מידע או מזכות העיון והתיקון.
איפה החוק פוגש את השיווק שלכם
החשיפה של רוב העסקים נמצאת בנקודות שבהן השיווק אוסף מידע, ולא בחדר השרתים. הראשונה שבהן היא הטופס.
סעיף 11 לחוק קובע מה חייבים לומר לאדם ברגע שמבקשים ממנו מידע. אחרי התיקון, ההודעה צריכה לכלול חמישה פרטים:
- האם יש חובה חוקית למסור את המידע או שהמסירה תלויה ברצונו, ומה יקרה אם לא ימסור.
- המטרה שלשמה המידע מבוקש.
- שם בעל השליטה במאגר ודרכי ההתקשרות איתו.
- למי יימסר המידע ולאילו מטרות.
- שעומדות לו זכות עיון במידע וזכות לבקש את תיקונו.
ההודעה צריכה להופיע במקום שבו נאסף המידע. הפניה כללית למדיניות פרטיות בתחתית האתר אינה תחליף. פירוט מעשי לבעלי אתרים יש במאמר תיקון 13 לבעלי אתרים.
| נקודת מגע | מה נדרש | הטעות הנפוצה |
|---|---|---|
| טופס לידים ודף נחיתה | הודעת יידוע עם חמשת הפרטים, ליד הטופס | "השאירו פרטים ונחזור אליכם" ותו לא |
| פיקסלים וכלי מעקב | גילוי על הכלים ובחירה אמיתית לפני הפעלת כלי פרסום | באנר שיש בו רק כפתור "אישור" |
| רשימת תפוצה | הסכמה מפורשת ואקטיבית לדיוור, ואפשרות הסרה פשוטה | תיבת סימון שמסומנת מראש |
| CRM, מערכת דיוור, סוכנות | הסכם כתוב עם כל ספק שנחשף למידע | הספק נבחר לפי מחיר, והחוזה הוא תנאי השימוש שלו |
| פניית לקוח לעיון או תיקון | מענה מסודר, ועדכון של מי שקיבל את המידע | הפנייה נבלעת בתיבת השירות |
לדיוור יש שכבה נוספת, ותיקה יותר: סעיף 30א לחוק התקשורת, "חוק הספאם", מאפשר פיצוי של עד 1,000 ש"ח על כל הודעה שנשלחה בלי הסכמה, גם כן ללא הוכחת נזק. שני החוקים חלים במקביל על אותה רשימת תפוצה.
המספרים שכדאי להכיר
העיצום מחושב לפי סוג ההפרה, מספר האנשים במאגר ורגישות המידע. אלה הסכומים הרלוונטיים לעסק שמשווק באינטרנט, לפי המדריך המקצועי שפרסמה הרשות.
| ההפרה | הסכום |
|---|---|
| טופס באתר בלי הודעת יידוע מלאה | 2 ש"ח לכל אדם (4 ש"ח במידע רגיש), ולא פחות מ-20,000 ש"ח (40,000 ש"ח במידע רגיש) |
| פנייה לאדם מסוים בלי הודעת יידוע | 50 ש"ח לאדם (100 ש"ח במידע רגיש), ולא פחות מ-30,000 ש"ח |
| עיבוד מידע שלא כדין | 4 ש"ח לאדם (8 ש"ח במידע רגיש), ולא פחות מ-200,000 ש"ח |
| אי-מתן זכות עיון, או תיקון בלי עדכון מקבלי המידע | 15,000 ש"ח |
| הפרת תקנות אבטחת מידע, מאגר ברמה בינונית או גבוהה | 20,000 עד 320,000 ש"ח, לפי רמת האבטחה וסוג ההפרה |
| תביעה אזרחית על הפרת חובה (סעיף 15א) | פיצוי של עד 10,000 ש"ח ללא הוכחת נזק |
במאגר שיש בו יותר ממיליון איש הסכומים מוכפלים. לפי דוגמה שבמדריך הרשות, טופס שאסף מידע רגיש על 500,000 איש בלי הודעה מתאימה מוביל לעיצום של שני מיליון ש"ח.
יש גם בלמים. העיצום הכולל לא יעלה על 5% מהמחזור השנתי, ולעסק זעיר (מחזור עד 4 מיליון ש"ח) ולעסק קטן (4 עד 10 מיליון ש"ח) נקבעו תקרות נמוכות יותר.
והחלק שמעניין אותי יותר מכל הטבלה: החוק מתגמל את מי שמסודר. את העיצום אפשר להפחית עד 70%. אצל מנורה העיצום הבסיסי עמד על 640,000 ש"ח וירד ל-256,000 ש"ח: 20% על היעדר הפרות קודמות, 30% על הפסקת ההפרה ודיווח עליה, ו-10% על מינוי ממונה הגנת פרטיות כדין.
האכיפה גם אינה שמורה לגופי ענק. לפי סקירה מקצועית, באוגוסט 2026 הוטל עיצום של 12,000 ש"ח על חברה קטנה, בגלל טופס מקוון שאסף פרטים מזהים בלי הודעת יידוע מלאה.
פרטיות היא גם כלי מכירה
רוב המאמרים על תיקון 13 נעצרים בקנסות. מניסיוני, עסק שמסדר את הפרטיות שלו מרוויח גם בצד השיווקי, בארבעה מקומות.
- טופס קצר ממיר טוב יותר. העיקרון המשפטי של איסוף המידע הנחוץ בלבד הוא גם עיקרון של המרה. כל שדה שיורד מהטופס מוריד חיכוך ומקטין חשיפה באותה פעולה.
- שקיפות מביאה פרטים אמיתיים. גולש שמבין למה מבקשים ממנו טלפון ומה ייעשה בו, נוטה להשאיר את הטלפון הנכון. משפט הסבר אחד ליד הטופס משפר את איכות הלידים.
- הסכמה אמיתית שומרת על רשימת התפוצה. מי שבחר להצטרף פותח, קורא ונשאר. מי שצורף בלי לשים לב מסיר את עצמו, מדווח על ספאם ופוגע בעבירוּת של כל הדיוור.
- לקוחות עסקיים שואלים. שאלוני ספקים, מכרזים ובדיקות נאותות כוללים היום פרק על פרטיות. עסק שמחזיק תשובות מסודרות והסכם עיבוד מידע מוכן מקצר את תהליך המכירה.
ככל שהפלטפורמות מגבילות מעקב של צד שלישי, המידע שהלקוחות מוסרים לכם ישירות ובהסכמה הופך לנכס השיווקי העיקרי של העסק. כדאי שיהיה נכס נקי.
חמש שאלות לישיבת ההנהלה הבאה
עסק שיודע לענות על חמש השאלות האלה נמצא במקום טוב. מי שנתקע באחת מהן יודע מאיפה להתחיל.
- איזה מידע אישי אנחנו אוספים, ובאילו מערכות הוא נשמר?
- מה כתוב ליד כל טופס שלנו, והאם זה תואם את מה שאנחנו עושים עם המידע בפועל?
- אילו ספקים נחשפים למידע, ועם מי מהם יש לנו הסכם כתוב?
- אם מתגלה אירוע אבטחה ביום חמישי בערב, מי מחליט ומי מדווח?
- לקוח מבקש לראות או לתקן את המידע עליו. מי עונה לו, ובתוך כמה זמן?
מה עושים כבר השבוע
את רוב הצעדים הראשונים אפשר לעשות בלי תקציב ובלי פרויקט.
- מונים את נקודות האיסוף. כל טופס באתר, דף נחיתה, צ'אט, כפתור וואטסאפ וטופס נייר.
- מוסיפים הודעת יידוע ליד כל טופס, עם חמשת הפרטים של סעיף 11.
- פותחים את מדיניות הפרטיות. אם מופיע בה "בעל מאגר מידע" במקום "בעל השליטה במאגר", היא נכתבה לפני התיקון.
- בודקים את באנר העוגיות. האם יש בו בחירה אמיתית, והאם כלי הפרסום ממתינים לה.
- מכינים רשימת ספקים שנחשפים למידע, ומסמנים עם מי חסר הסכם עיבוד מידע.
- כותבים נוהל אירוע אבטחה בעמוד אחד: מי מחליט, מי מדווח, ואיך מוסרים דיווח ראשוני מיד, גם כשהתמונה חלקית.
- בודקים אם חלה חובת הודעה לרשות או חובת מינוי ממונה. ברוב העסקים הקטנים התשובה שלילית, וכדאי לתעד למה.
הסדר חשוב. מסמכים טובים נכתבים אחרי שמבינים איך העסק עובד בפועל, ולכן המיפוי קודם לניסוח. מדיניות פרטיות שהועתקה מתבנית מתארת עסק אחר.
שאלות נפוצות
האם תיקון 13 חל גם על עסק קטן?
כן. חובת היידוע, אבטחת המידע, ההסכם עם ספקים וזכות העיון והתיקון חלות על כל מי שמנהל מאגר מידע. גודל העסק משפיע על חובת הרישום, על חובת מינוי ממונה ועל תקרות העיצום.
האם צריך לרשום את מאגר המידע?
ברוב העסקים הפרטיים לא. רישום נדרש מגוף ציבורי, וממאגר שמטרתו העיקרית מסירת מידע לאחרים ויש בו מידע על 10,000 איש ומעלה. מאגר שיש בו מידע בעל רגישות מיוחדת על יותר מ-100,000 איש מחייב הודעה לרשות בתוך 30 יום.
האם חייבים למנות ממונה על הגנת הפרטיות (DPO)?
רק בארבעה מצבים: גוף ציבורי, סוחר מידע עם מידע על יותר מ-10,000 איש, עסק שעיסוקו העיקרי כרוך בניטור שוטף ושיטתי של בני אדם בהיקף ניכר, ועסק שעיסוקו העיקרי כולל עיבוד מידע רגיש בהיקף ניכר. שני המצבים האחרונים חלים גם על ספק שמעבד מידע עבור לקוחותיו.
תוך כמה זמן מדווחים לרשות על אירוע אבטחה חמור?
מיד. החובה חלה על מאגרים ברמת אבטחה בינונית וגבוהה, ולפי עמדת הרשות היא קמה ברגע שנודע על האירוע. מוסרים דיווח ראשוני על בסיס מה שידוע, ומשלימים פרטים בהמשך.
האם באנר עוגיות הוא חובה?
החוק אינו מזכיר עוגיות בשמן, אבל מזהה מקוון הוא מידע אישי. לפי גילוי הדעת של הרשות בנושא הסכמה מפברואר 2026, הסכמה שמשתמעת מעצם המשך הגלישה מתאימה רק כשהשימוש במידע קשור באופן סביר לשירות עצמו. לכלי פרסום ומעקב, באנר עם בחירה אמיתית הוא הדרך המעשית להראות הסכמה.
קיבלנו מכתב דרישה לפיצוי של 10,000 ש"ח. מה עושים?
לא מתעלמים ולא ממהרים לשלם. בודקים אם הטענה נכנסת לעילות שבסעיף 15א, אם העילה נוצרה אחרי 14.8.2025, ומה קרה בפועל בטופס או בטיפול בפנייה. במקביל מתקנים את הליקוי, כדי שהמכתב הבא לא יגיע.
בשורה התחתונה
תיקון 13 הפך את הפרטיות מסעיף בתחתית האתר לחלק מניהול העסק. שני העיצומים הגדולים שהוטלו עד היום מלמדים שהרשות בוחנת איך העסק מתנהל, ולא רק מה קרה לו.
עסק שיודע איזה מידע הוא אוסף, למה, ומי נוגע בו, נמצא בצד הבטוח של החוק. הוא גם מקבל לידים טובים יותר ולקוחות שסומכים עליו.
רוצים לדעת איפה העסק שלכם עומד? אני מתחיל תמיד מהיכרות עם העסק עצמו: איך הוא מוכר, אילו מערכות משרתות אותו ומה הוא עושה עם המידע. רק אחר כך נכתבים המסמכים. אפשר להתחיל בשיחה, ופרטים על הליווי יש בעמוד דיני פרטיות לעסקים.
עו"ד שי ארז, חבר לשכת עורכי הדין משנת 1997, מלווה עסקים בהתאמת אתרים, נכסים דיגיטליים וקמפיינים שיווקיים לדיני הפרטיות, הספאם, הנגישות והגנת הצרכן.
המאמר מעודכן לנובמבר 2026. הוא מידע כללי ואינו ייעוץ משפטי.
מקורות
- הרשות להגנת הפרטיות: מדריך מקצועי לתיקון 13
- הרשות להגנת הפרטיות: עיצום כספי על מנורה מבטחים ביטוח, 22.10.2026
- גלובס: העיצום על קופת חולים מאוחדת, יולי 2026
- שבלת ושות': עדכון לקוחות על העיצום הראשון, 21.7.2026
- עו"ד שחר שוורץ: סקירת תיקון 13, מעודכנת לאוקטובר 2026
- אטיאס ושות': המדריך לתיקון 13, מעודכן לאוגוסט 2026

