יש ימים שבהם אתה מתחרט שבכלל התעוררת בבוקר.
כמו כל בוקר נעמה פותחת את המייל ומגלה שם תביעה על 30,000 ₪ בגלל 30 הודעות דואר אלקטרוני ששלחה לרשימת הדיוור שהיא מנהלת בנושא תזונה ובריאות.
התובע נרשם לרשימה אסף 30 הודעות וכעת תובע כי אין את המילה "פרסומת" בכותרת ההודעות כפי שדורש החוק.
מה שמעצבן עוד יותר הוא שבמקום להשתמש בקישור ההסרה ולהתנתק התובע אסף שיטתית הודעות ובחר לדרוש סכום שברגע זה אין לך בכלל אפשרות לשלם!
מה עושים?
הרמת טלפון לחברים התייעצת עם מספר עורכי דין אבל כמה זה אבסורד התובע הזה צודק מבחינת החוק.
חוק התקשורת בסעיף 30 שעוסק בהגדרת "ספאם" מגדיר הודעות שאין בהם את הכותרת "פרסומת" אבל מעודדות הוצאת כספים כמייל בלתי תקין שעלול לזכות בפיצוי של עד 1000 ₪ לכל הודעה.
לצערה היו עשרות הודעות שקראו לרכוש שירותים ונחשבות כפרסומת במיילים ששלחה נעמה.
החוק לא מתחשב בגודל העסק, בעובדה שהתובע בחר שלא להסיר את עצמו ואולי הרוויח תועלת רבה מהמידע שקבל.
כל זה לא משנה לחוק היבש או לתובע.
תחושת אי הצדק בוערת לנעמה בעצמות זה פשוט כל כך בלתי הוגן!
אולי לתביעה הזאת זה כבר מאוחר אבל יש תשובה לתביעה הבאה:
כמו בכל תחום אנחנו קובעים ומכתיבים את הכללים לפיהם אנחנו מוכנים לפעול ולחיות.
גם לגבי רשימת הדיוור שלך אתה זה שצריך לקבוע ולנסח את הכללים, כדי למנוע ככל שניתן תביעות סרק מתובעים שאינם הוגנים.
יש פתרון שמקטין את הסיכון לתביעה מצד תובעים סדרתיים ותובעים בלתי הגונים שמנצלים את החוק לרווח מהיר.
לאחר ניסיון רב במשך 8 שנים של מלחמה בתובעים הסדרתיים בעשרות תביעות לגבי דיוור כמותי ופרשנות סעיף הספאם בחוק התקשורת, בנה עו"ד שי ארז חוזה מיוחד שחל על רשימת התפוצה שלך ומטפל בדיוק בתרגילים שמבצעים התובעים הסדרתיים הבלתי הגונים הללו!